דילוג לתוכן הראשי
הכל התחיל מפרוייקט...

והשאר מונח לפניכם.
הצעות נישואין, משרד שידוכים, גירושין, מריבות, השוואות בין ספרניות, צעקות, קללות ועוד ועוד ועוד.
אלו הן רק חלק מהחוויות העוברות על ספרניות באשר הן במקום התרבותי שנקרא: ספרייה!

בין עבודותיה השוליות כגון: השאלה, סידור ספרים, המלצות, עטיפות, וכו, יש את העבודות הרשמיות
של הספרנית ואלו הן:

1) קוראת מחשבות -לדעת איזה ספר החבר המליץ לפי התאור: אישה עם סוודר אדום( על שפת המים של שרה גרואן)
2) מחלקת זיהוי פלילי- להבין את שם הספר מההתעללות שעשו לשמו "ציפורניים מתות בסתר" "אחותי הגנובה".
3) טרה בייט- לזכור ללא המחשב אם קראו את הספר.
4) פרופסורית- להבין בכל נושא שיש בעולם.
5) פסיכולוגית/עובדת סוציאלית- הקשבה לכלל הבעיות העולמיות כולל יחסים בינו לבינה, בעיות משקל ועזרה במציאת שם לתינוק.
6) גננת/מורה- רשימת תירוצים מפה ועד...

אז מצאתי לנכון לפתוח בפניכם את עולם הספרניות והספרנים שהוא לא פחות או אפילו יותר מעניין מעולמם של פוטר. אליס או אנדר ידידי.

ולמה כדאי לכם להמשיך לקרוא?
צחוק, סקרנות, המלצות, וספרניות מישראל והעולם שישתפו אתכן בעולם המופלא ביותר הספריה!

תהנו, הספרנית הפרטית שלכם.

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

ראש השנה

  "בראש השנה, בראש השנה פרחה שושנה אצלי בגינה. בראש השנה סירה לבנה עגנה לה בחוף פתאום" אח, תקופת החגים. להרבה אנשים יש תגובות שונות לתקופה הזאת וכל תגובה כנראה נובעת מהמצב האישי בו הם נמצאים +אישיות. קונוטציה שיש לאנשים כשהם שומעים תקופת החגים: אוכל, משפחה, שמחה, אוכל, קניות, עצב, מתנות, אוכל. לקוראים המהממים שלי, יש קונוטציה אחרת: "אפשר עוד ספר או שניים או שבעים" יש קוראים שבהחלט יקראו את הנוספים. יש כאלה שהנוספים לא יספיקו להם והם ילכו לקנות עוד או ישתמשו בפלטפורמה הדיגיטלית. ויש את אלה ש... שהחזירו ספר באיחור של 4 חודשים אחרי שתי הארכות. ובאותו משפט "לא היה לי זמן לקרוא" אמרו "אפשר עוד אחד לחגים?" שמבקשים ספר נוסף כי "זאת זכותם החוקתית" הטעות במקור.(מטעם חוק הארנונה, פרק :*מואוסים, סעיף :אבו אל מואוסים שבו נכתב: "כל תושב שמשלם ארנונה, כספו הולך למשכורת של הספרנית והיא בזאת מחויבת לספק את כל צרכי הספרייה לנ"ל, לרבות, גחמות מטורפות" ). אלה שיכניסו את סבתא שלהם בתור קוראת בספרייה, אבל ברגע שסבתא מבינה שיש גם ספרים בצר

חורף ואחיות

  הפוסט הבא מוקדש לאחותי הבכורה שלא ראיתי כבר הרבה זמן בגלל הקורונה, ועד שהייתה לנו הזדמנות, היא התפקששה. חורף זאת התקופה האהובה עלי. למה? לא יודעת. אני בכלל ילידת הקיץ, שיא הקיץ. אבל משהו בתחושה של שכבות בגדים, שתייה חמה, סוודרים עם שרוולים ארוכים. פשוט מעלה בי מחשבות חיוביות ושמחה. בין כל הנזכרים לעיל, יש את הספר. זאת התקופה בשנה שבה אני הכי קוראת ספרים. לא בחופשה, לא בעבודה (טוב, קצת). בחורף, ניתן לראות מי מבין הקוראים הוא מכור לספרייה? מי משוגע? ומי סתם משעמם לו? המכורים לספרייה יגיעו כמו שעון למרות מזג האוויר ולרובם יש כמובן את ציוד החורף: מטריה, מעיל. עכשיו תאמרו כן, לכולם יש בחורף , מה שונים הם מהשאר? ובכן, מטריה ומעיל גם לספרים. לאו דווקא מטריה ומעיל בצורתם הרגילה, לכל קורא פרשנות משלו. זה ההבדל. מה ראיתי בחיי, בינתיים: -ספרים עטופים בעיתון שנמצא בתוך שתי שקיות ניילון של "אושר עד" שנמצאות בתוך שקית של "תמנון" שנמצא בתוך תיק הספרייה. -ספרים שנמצאים בתוך נייר סופג בתחתית עגלת השוק שמעליהם יש קרש חיתוך כדי שלא יהרסו. דיסק שמע שנמצא בתוך "דיסק מן" ומוש

מי עוסק בספרנות?

  מי שרוצה לעסוק בספרנות, בדרך כלל מגיע בגלל אחד מהסעיפים הבאים: 1. גנטיקה- אם יש מישהו במשפחה שהוא ספרן (אמא שלי ספרנית) 2. אהבת הספר והקריאה- (התחיל מארגזי הספרים שאמי הייתה מביאה הביתה בילדותי וכולם היו רצים לתפוס ספר ראשונים) 3. אהבת המקצוע (בסעיף הבא תבינו למה זה גורם) 4. מצב נפשי (אשכרה בחרתי לעסוק בזה למרות שידעתי מראש מה השכר, התנאים, השעות וכו') 5. אידיאולוגיה- עידוד הקריאה לכל התושבים (משום מה לקוראים אני מצליחה להגיע. אך לחלק מבני ביתי...) היות ואני עונה על כל הדרישות הנ"ל, אתם יכולים להסיק שאני משוגעת. ואני אסכים. אני יכולה לומר בוודאות, שאהבת הספר +אהבת המקצוע/מצב נפשי , הם הגורמים הבלעדיים על עצם היותי ספרנית היום. העובדה הזאת גרמה להרבה החלטות בחיים האישיים שגבו מחיר אישי, אך עזרו לי להגיע למטרת העל שלי. להיות בן אדם טוב! לא יסולא בפז המפגשים עם הקוראים המיוחדים שיש בספרייה שלי, אך הם מאתגרים את מטרת העל שלי: א' -שבספרים שהיא מחזירה יש או אוכל לציפורים או לשלשת, אך מבחינתה ככה היא קיבלה את הספר (כן, בכל פעם) מ' -שמשווה בין הספרניות ומדמה אותן למכוניות.