מצד אחד, קיפלו דפים בספר, שזה "ייהרג ובל יעבור".
מצד שני, מרתק.
לא יודעת באיזה כובע לבחור, בשביל להתמודד עם הדילמה?
כובע הספרנית?
הכובע האנושי?
אעדכן...
צולם בנחלת בנימין
פעם אחת לפני הרבה שנים.... פעם, כמעט כל סיפור היה מתחיל במשפט הזה. כשהסיפור היה מתחיל ככה, היית יודע איך הוא ממשיך. כמובן תלוי במספר! אם זה אבא, בדרך כלל הסיפור קצר, ונשארים רק החלקים העיקריים (אם בכלל) של הסיפור: "פעם אחת היה מלך ואז הוא מת!" (סיפור אמיתי, אבא שלי ז"ל ככה היה מספר לנו. חייבת לציין שאת הסיפורים על קירק דאגלס ואיך הוא אוכל היו ארוכים וחזרו על עצמם הרבה. אבי "שיחק" כניצב עם קירק דאגלס ב"הטל צל ענק" עד היום אנחנו מחפשים אותו שם, ליד העץ ) אח גדול, הסיפור שלו יכלול גיבור על אחד וזה הוא. כל העלילה מתייחסת רק לעובדה שהוא מחסל את כולם, מציל את העולם ובלעדיו לא היה קיום לאף אחד אחר (בקיצור "יחי המלך") אחות גדולה- כשאחות גדולה מספרת סיפור היא מדמה את עצמה לדמות הכי טובה בסיפור אופיין של שאר הדמויות בסיפור, יושלכו על אנשים אמיתיים. סיפור אמיתי: כל הסיפורים שהייתי מספרת לאחי הקטנים שאני אוהבת עד בלי די, היו הולכים ככה, למשל, סינדרלה: סינדרלה (זאת אני) האחיות המרושעות (אחיותיי האחרות) האם החורגת (מורה שלהם שלא הייתה נחמדה +תיאורים...
תגובות
הוסף רשומת תגובה