ראש השנה

 "בראש השנה, בראש השנה פרחה שושנה אצלי בגינה. בראש השנה סירה לבנה עגנה לה בחוף פתאום"

אח, תקופת החגים.

להרבה אנשים יש תגובות שונות לתקופה הזאת וכל תגובה כנראה נובעת מהמצב האישי בו הם נמצאים +אישיות.

קונוטציה שיש לאנשים כשהם שומעים תקופת החגים: אוכל, משפחה, שמחה, אוכל, קניות, עצב, מתנות, אוכל.

לקוראים המהממים שלי, יש קונוטציה אחרת: "אפשר עוד ספר או שניים או שבעים"

יש קוראים שבהחלט יקראו את הנוספים.

יש כאלה שהנוספים לא יספיקו להם והם ילכו לקנות עוד או ישתמשו בפלטפורמה הדיגיטלית.

ויש את אלה ש...

שהחזירו ספר באיחור של 4 חודשים אחרי שתי הארכות. ובאותו משפט "לא היה לי זמן לקרוא" אמרו "אפשר עוד אחד לחגים?"

שמבקשים ספר נוסף כי "זאת זכותם החוקתית" הטעות במקור.(מטעם חוק הארנונה, פרק :*מואוסים, סעיף :אבו אל מואוסים שבו נכתב: "כל תושב שמשלם ארנונה, כספו הולך למשכורת של הספרנית והיא בזאת מחויבת לספק את כל צרכי הספרייה לנ"ל, לרבות, גחמות מטורפות" ).

אלה שיכניסו את סבתא שלהם בתור קוראת בספרייה, אבל ברגע שסבתא מבינה שיש גם ספרים בצרפתית לא מסכימה שישתלטו לה על המנוי ובוחרת לעצמה רומנים רומנטים של בלווה פליין ואז משתלטת בנונשלנטיות גם על המנוי של הנכד.

זאת שבעלה מתקשר אליה בזמן שהיא בוחרת ספרים ומתלונן שהיא לא הכינה לו אוכל (שומעים) ובסוף מבקש ממנה להביא לו גם איזה ספר "קליל" לחג והיא בוחרת את "האמן ומרגריטה" של בולגקוב (בעזרתי האדיבה;) ).

הנער, שיש לו מנוי ל10 ספרים ובאמת זה לא מספיק לו (מהיכרות) ואת מכניסה לשקית שלו עוד כמה ספרים בסגנון שהוא אוהב מספרי התרומות. והוא בתמורה מחייך בביישנות. (לא צריכה יותר מזה).

האישה בת ה87 שתמיד מתוקתקת, חליפות יפיפיות, איפור שכולל אודם אדום, מסקרה, צלליות שלא מביישות את הדוגמניות הכי גדולות והליכון עם כדורי טניס. כשהיא מגיעה לקחת את נורה רוברטס האהובה עליה כי "אני עדיין יכולה ללמוד דברים, אף פעם לא מאוחר" . אז אני מוסיפה קצת מהרומן הרומנטי העכשווי. וכשהיא מעיינת בספר הנוסף שהבאתי לה, זאת תהיה התגובה : "יכול להיות שאני אצטרך תרופה חזקה יותר" ומסיימת בקריצה. היא אחת האהובות!

ואני? יש לי תמיד רגשות מעורבים בקשר לתקופה המיוחדת הזאת. זה תמיד מתחיל בצפיות הכי גדולות ובהכנות הכי מושקעות. יש לפחות 10 ספרים במגדל ליד המיטה, מכל הסגנונות.

ובסופו של יום, אחרי בישולים, ניקיונות, קניות וכמובן העבודה. כל מה שארצה זה: בייגלה מלוח של גולדה.

טוב ואולי את "הבן האובד" של הורוביץ ו "מגלן" של סטפן צוויג וה "אנאלפביתית" של כריסטוף.

שנה טובה, שנה מצחיקה, שנה של כל מה שתרצו, לטובה.

תשארו משוגעים, זה בריא. הספרייה המשוגעת.

*מואוס- מָאוּס בֵּין יִתְּבַּהְדַּל (תימנית)

מאוס מעורר שערוריות עד כדי בושה. בַּהְדֲּלַהּ- שערורייה, אי נעימות, מעשה או התנהגות החורגים מן המוסכמות החברתיות ובעטין בזיון ליחיד או לציבור

נלקח מתוך: "האגודה לטיפוח חברה ותרבות מורשת יהודי תימן מיסודו של עובדיה בן שלום ז"ל"